לאחרונה אנחנו שומעים הרבה על הרצון ל”רענן” את קרשי החיתוך והבוצ’רים או סתם לחדש רהיט ישן, דק או פרגולה בבית באופן עצמאי, שזה צעד מעולה כשלעצמו. עולה השאלה – עם איזה שמן לעבוד?
הרבה אנשי מקצוע שנשאל ימליצו על מגוון שמנים כמו פשתן, קוקוס וגם שמנים “מקצועיים”.
מאז שהקמתי את “עץ בגלבוע“, יש אדם אחד, מה אדם? – נכס! שאליו אני פונה בכל שאלה הקשורה לעבודות העץ שלי.
שבתאי פרנקו מפולימגן.
אז קודם נתחיל ונסביר למה שבתאי? כי שבתאי הוא זן נדיר, ולצערי נכחד, בארץ הזו, שגדל בתקופה בה עוד היו כאן בתי ספר שהכשירו למקצוע. ושבתאי התמקצע בעץ….חי, נושם, אוכל ושותה עץ!
שאלתי את שבתאי כמה שאלות.

למה בכלל צריך לשמן עץ?
שמני עץ למיניהם משמשים, בעצם, ל 3 מטרות: הגנה, דקורציה ודחיית מים. השמן עשוי ממולקולות קטנות מספיק כדי לאפשר חלחול לעץ ולא מריחה על פני השטח. החדירה של השמן לעץ מזינה ומגנה על העץ ויוצרת שכבת הגנה עמידה למים. החלחול של השמן לעץ מחליף את שמני העץ המקוריים אשר אבדו במהלך החשיפה ובלאי טבעי. כאשר מסתכלים על זה מהיבט של עיצוב הבית הרי שמבחינה עיצובית שימוש בשמן לעץ מבליט את אופיו של העץ ומשווה לו מראה סאטין ולא מבריק.
מחלקים את השמן לעץ לשתי קבוצות עיקריות: שמנים מתפלמרים ושאינם מתפלמרים. הראשונים יתמצקו בחשיפה לחמצן. בקבוצה זו נמצא שמנים כמו שמן פשתן, שמן אגוזים וכדומה. שמנים כמו זית, בוטנים ושמן מינרלי נחשבים לשמני עץ לא מתפלמרים. מקובל ליישמם על מוצרים הבאים במגע עם מזון כמו קרשי חיתוך. שמנים אלו יישטפו עם הזמן כאשר הקרש משופשף במים וסבון. מכיוון ששמני עץ אלו אינם מתפלמרים הם נחשבים יותר כחומרי טיפול בעץ ולא לגימור.

איזה שמנים נפוצים?
חשוב להכיר את תכונותיהם של השמנים השונים ויתרונותיו של האחד על פני השני. נציג כאן מספר שמנים.
שמן פשתן – המוכר ביותר – בעל עמידות טובה למים ואיכויות שימור, מתייבש לאט (כאשר נמצא לבד בתערובת). כאשר נדרש ייבוש מהר נעשה שימוש בשמן פשתן המעורבב עם ממסים וחומרים נוספים. שמן זה מקנה לעץ מראה עמוק יותר אשר מתכהה עם הזמן.
שמן טיק – נוצר מחיבור של מספר מרכיבים הכוללים בד”כ שמן פשתן, לכה וספירט לבן. למרות שמו אינו מכיל שמן מעץ טיק. השמן דורש ריענון מדי פעם על מנת לשמר את המראה ואיכויות ההגנה שלו.
שמן דני (Danish oil) – כמו שמן הפשתן, גם שמן זה חודר ומזין את העץ. כמו שמן הטיק, הוא מורכב ממספר מרכיבים, כתלות ביצרן. מכיל לכה ולכן נותן גימור בוהק.
שמן מינרלי – מופק מנפט, בעל גוון בהיר, לא מתפלמר ומשמש רבות את העובדים בעץ. ניתן למצוא שמנים מינראליים הבטוחים לשימוש במגע עם מזון, למשל עבור קרשי חיתוך במטבח.

מה היתרונות של שמן לעץ לעומת לכה?
לשמן ישנם מספר יתרונות בולטים על שימוש בלכה
· חדירה עמוקה לעץ, מקנה הגנה ארוכת טווח וגימור טוב לעץ.
· עלות נמוכה ביחס לתועלת הרבה של השמן לעץ
· מתאים לשימוש הן במקומות הומי אדם והן לשימוש ביתי
· מחזיק לאורך זמן רב יותר ביחס לצפוי בלכה
· שמנים יותר ידידותיים לסביבה לעומת לכה
· יש לשמנים נטייה להגן על משטחים משפכים שונים.

באיזה שמן להשתמש?
כאשר צריך לבחור את השמן המתאים לעבודה ישנם מספר משתנים בהם תלויה ההחלטה.
* סוג העץ
* איזה טיפול עבר העץ בעבר
* האם מדובר על שימוש של הרהיט בתוך הבית או מחוצה לו (ריהוט גינה)
* הדקורציה הכללית של המתחם בו נמצא פריט העץ
* זמן ייבוש

למה לא ליישם שמני מאכל על עץ שבא במגע עם מזון?
בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על תגובות אלרגיות למוצרי מזון שונים. ישנם אנשים שמגע עם ריכוז קטן ביותר של האלרגן יכול לגרום להם לנזקים קשים ואף למוות. שימוש בשמן בוטנים, לדוגמא, על קרש חיתוך עליו ייחתך סלט אשר יוגש לאדם אלרגי לבוטנים יכול להיגמר באסון.

מה סוד השמן שלך?
סוד השמן שלי הוא בתהליך ובמרכיבי היצור. אין מכונות לעיבוד שמנים, כל תהליך העיבוד הינו ידני, כמו פעם. במפעלים הגדולים משתמשים בסודה קאוסטית על מנת לזרז את תהליך הבישול. אצלי, אומר שבתאי, הבישול הינו איטי, השמן מרגיש את החום והאש ומתקרר לטמפרטורת החדר. שמן טוב נעשה בעבודה של שעות רבות בבישול, רתיחה, צינון ושוב חימום ורתיחה בטמפרטורה של 360˚C, המתנה של לילה שלם וקירור לטמפרטורת החדר. שלבי ההמתנה האלו מקנים לשמן זמן לחזור לעצמו ולהיות משובח ונעים למגע.
שמן שלא מקבל טיפול ויחס בחומרים טבעיים ומכיל תוספים סינטטיים, לא יעשה את העבודה כהלכה.
שמן תעשייתי, כשמו כן הוא, תעשייתי ללא גוף וללא נשמה.